בן אדם אמר לנגיד צר כה אמר אדני יהוה יען גבה לבך ותאמר אל אני מושב אלהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים׃

עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם׃

חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃

ואם זרוע כאל לך ובקול כמהו תרעם׃

הפץ עברות אפך וראה כל גאה והשפילהו׃

הנעז להקניא את אדנינו הכי חזקים אנחנו ממנו׃

המתקומם והמתרומם על כל הנקרא אל או עבודה עד כי גם ישב בהיכל האלהים כאלהים ומראה את עצמו כי אלהים הוא׃

כי זרח השמש בחמתו וייבש את החציר ויבל ציצו וחסד מראהו אבד כן יבול העשיר בהליכותיו׃