האיש הרך בך והענג מאד תרע עינו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר יותיר׃

הרכה בך והענגה אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרך תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה׃

ויאמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטוות גרון ומשקרות עינים הלוך וטפוף תלכנה וברגליהם תעכסנה׃

ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים והשהרנים׃

הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים׃

המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים׃

והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי תחת יפי׃

ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב׃

על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער׃

שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור׃

נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא׃

נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער׃

נשים שאננות קמנה שמענה קולי בנות בטחות האזנה אמרתי׃

חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים׃

על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה׃

הנוה והמענגה דמיתי בת ציון׃

אליה יבאו רעים ועדריהם תקעו עליה אהלים סביב רעו איש את ידו׃

המנדים ליום רע ותגישון שבת חמס׃

הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר׃

לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים׃

ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה המלבשים בגדי תפארת והמענגים בחצרות המלכים המה׃

אך המענגה מתה היא בחייה׃

כאשר התרוממה והתענגה כן תנו לה חבל ואבל כי אמרה התרוממה והתענגה כן תנו לה חבל ואבל כי אמרה בלבבה אני ישבתי מלכה ולא אהיה אלמנה ואבל לא אראה׃

ויבכו ויספדו עליה מלכי ארץ אשר זנו והתענגו עמה בראתם את עשן שרפתה׃

בנות ישראל אל שאול בכינה המלבשכם שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן׃

לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃

איש עשיר היה והוא לבוש ארגמן ושש ויתעגג וישמח יום יום׃

מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו צור׃

כי עלה מות בחלונינו בא בארמנותינו להכרית עולל מחוץ בחורים מרחבות׃

דבר כה נאם יהוה ונפלה נבלת האדם כדמן על פני השדה וכעמיר מאחרי הקצר ואין מאסף׃

ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו׃