צמתו בבור חיי וידו אבן בי׃

קראתי שמך יהוה מבור תחתיות׃

איכה יעיב באפו אדני את בת ציון השליך משמים ארץ תפארת ישראל ולא זכר הדם רגליו ביום אפו׃

והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה ולא תצליח את דרכיך והיית אך עשוק וגזול כל הימים ואין מושיע׃

יהדפהו מאור אל חשך ומתבל ינדהו׃

כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל׃

על כן רחק משפט ממנו ולא תשיגנו צדקה נקוה לאור והנה חשך לנגהות באפלות נהלך׃

תנו ליהוה אלהיכם כבוד בטרם יחשך ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף וקויתם לאור ושמה לצלמות ישית לערפל׃

הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור׃

הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו׃

והמלאכים אשר לא שמרו את משרתם כי אם עזבו את זבלם שמרם במוסרות עולם ובאפלה למשפט היום הגדול׃

משברי ים עזים אשר יגרשו בשתם ככבים תעים אשר חשך אפלה צפון להם עדי עד׃