התשכח בתולה עדיה כלה קשריה ועמי שכחוני ימים אין מספר׃

ויאמר יהוה אלי צדקה נפשה משבה ישראל מבגדה יהודה׃

אך דעי עונך כי ביהוה אלהיך פשעת ותפזרי את דרכיך לזרים תחת כל עץ רענן ובקולי לא שמעתם נאם יהוה׃

ולא שמעו ולא הטו את אזנם וילכו במעצות בשררות לבם הרע ויהיו לאחור ולא לפנים׃

ולוא שמעו אלי ולא הטו את אזנם ויקשו את ערפם הרעו מאבותם׃

כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב׃

ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראהו יחד לא ירומם׃

שבתך בתוך מרמה במרמה מאנו דעת אותי נאם יהוה׃

החזק במוסר אל תרף נצרה כי היא חייך׃

אשר אמרו לראים לא תראו ולחזים לא תחזו לנו נכחות דברו לנו חלקות חזו מהתלות׃

רעה אפר לב הותל הטהו ולא יציל את נפשו ולא יאמר הלוא שקר בימיני׃

בחנו כל דבר ובטוב אחזו׃

את אשר יבוא כחזקת השטן ברב כח ובאתות ובמופתי שקר׃

ובעבור זאת ישלח להם האלהים מדוחי שוא להאמין בשקר׃

אפס מה שיש לכם החזיקו בו עד כי אבוא׃

יהוה עיניך הלוא לאמונה הכיתה אתם ולא חלו כליתם מאנו קחת מוסר חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב׃

ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי יהוה דבר׃

וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע׃

ואתם אינכם אבים לבוא אלי להיות לכם חיים׃

לכן ראו פן תמאנו לשמע אל המדבר כי הן לא נמלטו המאנים לשמע אל המדבר עמהם בארץ אף אנחנו אם נמאן לשמע בקול המדבר מן השמים׃