כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני משבית מן המקום הזה לעיניכם ובימיכם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה׃

והאבדתי מהם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול רחים ואור נר׃

כה אמר יהוה עוד ישמע במקום הזה אשר אתם אמרים חרב הוא מאין אדם ומאין בהמה בערי יהודה ובחצות ירושלם הנשמות מאין אדם ומאין יושב ומאין בהמה׃

אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב׃

שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור׃

והשבתי המון שיריך וקול כנוריך לא ישמע עוד׃

והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה׃

ואור נר לא יאיר לך עוד וקול חתן וקול כלה לא ישמע בך עוד כי כנעניך היו נכבדי ארץ ובכשפיך תעו כל הגוים׃

כי כה אמר יהוה שממה תהיה כל הארץ וכלה לא אעשה׃

ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה׃

ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים׃

ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב׃

ואמר עד מתי אדני ויאמר עד אשר אם שאו ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה׃

והיתה הארץ לשממה על ישביה מפרי מעלליהם׃