בימים ההמה ובעת ההיא נאם יהוה יבאו בני ישראל המה ובני יהודה יחדו הלוך ובכו ילכו ואת יהוה אלהיהם יבקשו׃

בימים ההם ובעת ההיא אצמיח לדוד צמח צדקה ועשה משפט וצדקה בארץ׃

ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאם יהוה כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר עוד׃

לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו׃

ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה׃

ונחה עליו רוח יהוה רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה׃

אנכי אנכי הוא מחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכר׃

מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאותיך שובה אלי כי גאלתיך׃

ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ותשליך במצלות ים כל חטאותם׃

לכן הנחמו ושובו וימחו חטאיכם׃

לכם בראשונה העמיד האלהים את עבדו ישוע וישלחהו לברך אתכם בשובכם כל איש מרע מעלליכם׃

מי יענה בבחירי אלהים הן אלהים הוא המצדיק׃

ומי הוא יאשימם הן המשיח אשר מת וביותר אשר נעור מעם המתים הוא לימין האלהים והוא יפגיע בעדנו׃

כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם נאם יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם׃

כי אסלח לעונם ולחטאתם ולפשעיהם לא אזכר עוד׃

ולעונם ולחטאתם לא אזכר עוד׃

והנה באשר נסלחו החטאים אין עוד קרבן עליהם׃

כרחק מזרח ממערב הרחיק ממנו את פשעינו׃

ולא כמו על ידי חטא אחד כן המתנה כי המשפט יצא מאחד לחיב אבל מתנת החסד היא לזכות מפשעים רבים׃

ואת ארך רוח אדנינו תחשבו לתשועה כאשר גם אחינו האהוב פולוס כתב אליכם כפי החכמה הנתונה לו׃

ולא יהיה פליט ושריד לשארית יהודה הבאים לגור שם בארץ מצרים ולשוב ארץ יהודה אשר המה מנשאים את נפשם לשוב לשבת שם כי לא ישובו כי אם פלטים׃

לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו׃

ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ותשליך במצלות ים כל חטאותם׃

]31-21[ גם אל תכינו את אבריכם להיות כלי עול לחטא אך תכינו את נפשכם לאלהים כחיים מעם המתים ואבריכם כלי צדקה לאלהים כי החטא לא יוכל למשל עוד בכם יען אינכם תחת יד התורה כי אם תחת יד החסד׃

ואם היתה זאת על ידי החסד לא היתה מתוך המעשים כי לולי כן החסד איננו עוד חסד ואם היתה מתוך המעשים איננו עוד חסד כי לולי כן המעשים יחדל להיות מעשה׃

ובכן כל ישראל יושע ככתוב ובא לציון גואל וישיב פשע מיעקב׃

ואני זאת בריתי אותם בהסירי חטאתם׃