הנני שלח ולקחתי את כל משפחות צפון נאם יהוה ואל נבוכדראצר מלך בבל עבדי והבאתים על הארץ הזאת ועל ישביה ועל כל הגוים האלה סביב והחרמתים ושמתים לשמה ולשרקה ולחרבות עולם׃

והאבדתי מהם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול רחים ואור נר׃

הרבית הגוי לא הגדלת השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל׃

על כן אבכה בבכי יעזר גפן שבמה אריוך דמעתי חשבון ואלעלה כי על קיצך ועל קצירך הידד נפל׃

אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב׃

בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו׃

צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ׃

נשים שאננות קמנה שמענה קולי בנות בטחות האזנה אמרתי׃

חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים׃

על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה׃

הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו כי הביש ששון מן בני אדם׃

הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל׃

וקול המנגנים בכנור והמזמרים ומחללים בחלילים ומחצרים בחצצרות בל ישמע עוד בתוכך וכל חרש וחשב בל ימצא בך עוד וקול רחים בל ישמע עוד בקרבך׃

ואור נר לא יאיר לך עוד וקול חתן וקול כלה לא ישמע בך עוד כי כנעניך היו נכבדי ארץ ובכשפיך תעו כל הגוים׃

כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת וזרע חמר יעשה איפה׃

והיה ביום ההוא יהיה כל מקום אשר יהיה שם אלף גפן באלף כסף לשמיר ולשית יהיה׃

ונאסף שמחה וגיל מן הכרמל ובכרמים לא ירנן לא ירעע יין ביקבים לא ידרך הדרך הידד השבתי׃

הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם׃

הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו כי הביש ששון מן בני אדם׃

חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך׃

מהיותם בא אל ערמת עשרים והיתה עשרה בא אל היקב לחשף חמשים פורה והיתה עשרים׃