מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי׃

אוי לי אמי כי ילדתני איש ריב ואיש מדון לכל הארץ לא נשיתי ולא נשו בי כלה מקללוני׃

הירע ברזל ברזל מצפון ונחשת׃

והעברתי את איביך בארץ לא ידעת כי אש קדחה באפי עליכם תוקד׃

נמצאו דבריך ואכלם ויהי דבריך לי לששון ולשמחת לבבי כי נקרא שמך עלי יהוה אלהי צבאות׃

למה היה כאבי נצח ומכתי אנושה מאנה הרפא היו תהיה לי כמו אכזב מים לא נאמנו׃

ונתתיך לעם הזה לחומת נחשת בצורה ונלחמו אליך ולא יוכלו לך כי אתך אני להושיעך ולהצילך נאם יהוה׃

פתיתני יהוה ואפת חזקתני ותוכל הייתי לשחוק כל היום כלה לעג לי׃

ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש בערת עצר בעצמתי ונלאיתי כלכל ולא אוכל׃

ויהוה אותי כגבור עריץ על כן רדפי יכשלו ולא יכלו בשו מאד כי לא השכילו כלמת עולם לא תשכח׃

שירו ליהוה הללו את יהוה כי הציל את נפש אביון מיד מרעים׃

ארור האיש אשר בשר את אבי לאמר ילד לך בן זכר שמח שמחהו׃

אשר לא מותתני מרחם ותהי לי אמי קברי ורחמה הרת עולם׃

אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר׃

ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים׃

ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו׃

ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה׃

ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה׃

ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי׃

מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה׃

ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי׃

ויאמר יהושע אהה אדני יהוה למה העברת העביר את העם הזה את הירדן לתת אתנו ביד האמרי להאבידנו ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן׃

וישמעו הכנעני וכל ישבי הארץ ונסבו עלינו והכריתו את שמנו מן הארץ ומה תעשה לשמך הגדול׃

יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני׃

יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי׃

גם היום מרי שחי ידי כבדה על אנחתי׃

תהום אל תהום קורא לקול צנוריך כל משבריך וגליך עלי עברו׃

אני הגבר ראה עני בשבט עברתו׃

אך בי ישב יהפך ידו כל היום׃

בנה עלי ויקף ראש ותלאה׃

גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי׃

גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה׃

דרכי סורר ויפשחני שמני שמם׃

הביא בכליותי בני אשפתו׃

השביעני במרורים הרוני לענה׃

ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה׃

זכר עניי ומרודי לענה וראש׃

מבליגיתי עלי יגון עלי לבי דוי׃

לולא האמנתי לראות בטוב יהוה בארץ חיים׃

אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה׃

אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר׃

התרפית ביום צרה צר כחכה׃

ממרום שלח אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור נתנני שממה כל היום דוה׃

תבא כל רעתם לפניך ועולל למו כאשר עוללת לי על כל פשעי כי רבות אנחתי ולבי דוי׃

על כן בהיות לנו השרות הזה כאשר חננו לא נחת׃

ובעבור זאת לא נחת ואף אם יכלה בנו האדם החיצון הנה האדם הפנימי יתחדש יום יום׃

ואנחנו בעשות הטוב אל נחת כי נקצר בעתו אם לא נרפה׃

ואתם אחי אל תלאו בעשות הטוב׃

התבוננו אליו אשר נשא כלמת חטאים גדולה כזאת למען לא תיעפו ולא תיגעו בנפשותיכם׃

ותשכחו דבר הנחומים המדבר אליכם כמו אל בנים לאמר מוסר יהוה בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו׃