יהוה עיניך הלוא לאמונה הכיתה אתם ולא חלו כליתם מאנו קחת מוסר חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב׃

ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני׃

כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך׃

ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי׃

המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני ומה ידעת דבר׃

יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃

גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם׃

אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃

לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי׃

אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו׃

ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי יהוה דבר׃

לכן ראו פן תמאנו לשמע אל המדבר כי הן לא נמלטו המאנים לשמע אל המדבר עמהם בארץ אף אנחנו אם נמאן לשמע בקול המדבר מן השמים׃

לכן כה אמר יהוה אם תשוב ואשיבך לפני תעמד ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה ישבו המה אליך ואתה לא תשוב אליהם׃

והצלתיך מיד רעים ופדתיך מכף ערצים׃

אך ידע תדעו כי אם ממתים אתם אתי כי דם נקי אתם נתנים עליכם ואל העיר הזאת ואל ישביה כי באמת שלחני יהוה עליכם לדבר באזניכם את כל הדברים האלה׃

לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה׃

הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה׃

אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר׃

והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש׃

והבנים קשי פנים וחזקי לב אני שולח אותך אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה׃

והמה אם ישמעו ואם יחדלו כי בית מרי המה וידעו כי נביא היה בתוכם׃

ודברת את דברי אליהם אם ישמעו ואם יחדלו כי מרי המה׃

בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני׃

ואתה כי הזהרת רשע ולא שב מרשעו ומדרכו הרשעה הוא בעונו ימות ואתה את נפשך הצלת׃

ויהי כהמרותם וכגדפם וינער את בגדיו ויאמר אליהם דמכם בראשיכם ואנכי נקי מעתה אלכה לי אל הגוים׃

על כן מעיד אני בכם היום הזה כי נקי אנכי מדמי כלכם׃

כי לא כחדתי מהגיד לכם את עצת האלהים כלה׃