מה תזלי מאד לשנות את דרכך גם ממצרים תבושי כאשר בשת מאשור׃

ואתי שדוד מה תעשי כי תלבשי שני כי תעדי עדי זהב כי תקרעי בפוך עיניך לשוא תתיפי מאסו בך עגבים נפשך יבקשו׃

עלי הלבנון וצעקי ובבשן תני קולך וצעקי מעברים כי נשברו כל מאהביך׃

כל רעיך תרעה רוח ומאהביך בשבי ילכו כי אז תבשי ונכלמת מכל רעתך׃

והנה כל הנשים אשר נשארו בבית מלך יהודה מוצאות אל שרי מלך בבל והנה אמרות הסיתוך ויכלו לך אנשי שלמך הטבעו בבץ רגלך נסגו אחור׃

בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה אין לה מנחם מכל אהביה כל רעיה בגדו בה היו לה לאיבים׃

קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו כי בקשו אכל למו וישיבו את נפשם׃

לכן נתתיה ביד מאהביה ביד בני אשור אשר עגבה עליהם׃

לכן אהליבה כה אמר אדני יהוה הנני מעיר את מאהביך עליך את אשר נקעה נפשך מהם והבאתים עליך מסביב׃

כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי׃

ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי׃

והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה׃

לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה׃

והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי׃

ועשר הקרנים אשר ראית עשרה מלכים הם אשר לא קבלו מלכות עד הנה רק לשעה אחת ממשלה כמלכים יקבלו עם החיה׃

המה ילחמו בשה והשה יכול יוכל להם כי הוא אדני האדנים ומלך המלכים ועמו הקרואים והבחירים והנאמנים׃

ועשר הקרנים אשר ראית והחיה המה ישנאו את הזונה ועשוה גלמודה וערמה ואכלו את בשרה ואתה ישרפו באש׃

והאשה אשר ראית היא העיר הגדולה אשר היא נברת ממלכות הארץ׃

למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך׃

כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי׃

והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃

אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי׃

ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו׃

תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני׃

היה אדני כאויב בלע ישראל בלע כל ארמנותיה שחת מבצריו וירב בבת יהודה תאניה ואניה׃

כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל׃

מה תזעק על שברך אנוש מכאבך על רב עונך עצמו חטאתיך עשיתי אלה לך׃

על כן הכם אריה מיער זאב ערבות ישדדם נמר שקד על עריהם כל היוצא מהנה יטרף כי רבו פשעיהם עצמו משבותיהם׃

כי כלינו באפך ובחמתך נבהלנו׃

שת עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך׃

ויהי כהכותם ונאשאר אני ואפלה על פני ואזעק ואמר אהה אדני יהוה המשחית אתה את כל שארית ישראל בשפכך את חמתך על ירושלם׃

וגם אני לא תחוס עיני ולא אחמל דרכם בראשם נתתי׃