ואתם הרעתם לעשות מאבותיכם והנכם הלכים איש אחרי שררות לבו הרע לבלתי שמע אלי׃

וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום׃

וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי׃

מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה׃

אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה׃

הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי׃

למנצח על מחלת משכיל לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו והתעיבו עול אין עשה טוב׃

כלו סג יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד׃

בוטח בלבו הוא כסיל והולך בחכמה הוא ימלט׃

זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע והוללות בלבבם בחייהם ואחריו אל המתים׃

כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃

]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות׃

]22-12[׃

ראו עתה אחי פן יש באחד מכם לב רע וחסר אמונה לסור מאלהים חיים׃

כי אם ינסה כל איש בתאות נפשו אשר תסיתהו ותפתהו׃

ואחרי כן הרתה התאות ותלד חטא והחטא כי נשלם יוליד את המות׃