וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה׃

ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח׃

צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ׃

נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער׃

כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאמים ועליך יזרח יהוה וכבודו עליך יראה׃

תנו ליהוה אלהיכם כבוד בטרם יחשך ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף וקויתם לאור ושמה לצלמות ישית לערפל׃

יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור׃

הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור׃

ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃

השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃

וקשתות נערים תרטשנה ופרי בטן לא ירחמו על בנים לא תחוס עינם׃

ולאלה אמר באזני עברו בעיר אחריו והכו על תחס עיניכם ואל תחמלו׃

אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את אחיהו יצודו חרם׃

כי בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתה איבי איש אנשי ביתו׃

כי לא חס אלהים על המלאכים אשר חטאו כי אם הורידם לקצבי הרים ויסגירם בכבלי אפל לשמרם למשפט׃