ולכן הנה אדני מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור ואת כל כבודו ועלה על כל אפיקיו והלך על כל גדותיו׃

וחלף ביהודה שטף ועבר עד צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלא רחב ארצך עמנו אל׃

ויגזר על ימין ורעב ויאכל על שמאול ולא שבעו איש בשר זרעו יאכלו׃

פרי אדמתך וכל יגיעך יאכל עם אשר לא ידעת והיית רק עשוק ורצוץ כל הימים׃

והיית משגע ממראה עיניך אשר תראה׃

ואכלת פרי בטנך בשר בניך ובנתיך אשר נתן לך יהוה אלהיך במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך׃

מתת לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר לו כל במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בכל שעריך׃

ובשליתה היוצת מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי תאכלם בחסר כל בסתר במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בשעריך׃

בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעם הארץ׃

אם יצאתי השדה והנה חללי חרב ואם באתי העיר והנה תחלואי רעב כי גם נביא גם כהן סחרו אל ארץ ולא ידעו׃

בחדש הרביעי בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעם הארץ׃

דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם׃

האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות׃

טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי׃

ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי׃

אולת אדם תסלף דרכו ועל יהוה יזעף לבו׃

אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר׃

עודנו מדבר עמם והנה המלאך ירד אליו ויאמר הנה זאת הרעה מאת יהוה מה אוחיל ליהוה עוד׃

ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו אם לא על פניך יברכך׃

אולם שלח נא ידך וגע אל עצמו ואל בשרו אם לא אל פניך יברכך׃

ותאמר לו אשתו עדך מחזיק בתמתך ברך אלהים ומת׃

ושאר בני אדם אשר לא נהרגו במגפות האלה בכל זאת לא שבו ממעשי ידיהם מהשתחות עוד לשדים ולעצבי זהב וכסף ונחשת ואבן ועץ אשר לא יראו ולא ישמעו ולא יהלכו׃

ולא שבו מדרכם לרצח ולכשף ולזנות ולגנב׃

ויצרבו בני אדם בחם גדול ויגדפו את שם אלהים אשר לו הממשלה על המכות האלה ולא שבו לתת לו הכבוד׃

ויגדפו את אלהי השמים ממכאבם ושחינם ולא שבו ממעשיהם׃