והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו׃

ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב׃

הלעולם תאנף בנו תמשך אפך לדר ודר׃

כי רוח עברה בו ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו׃

כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו׃

כרחק מזרח ממערב הרחיק ממנו את פשעינו׃

לא כחטאינו עשה לנו ולא כעונתינו גמל עלינו׃

יסרני יהוה אך במשפט אל באפך פן תמעטני׃

מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא׃

כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה׃

ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף׃

אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף׃

יגוע כל בשר יחד ואדם על עפר ישוב׃

וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה׃

וישבע המלך צדקיהו אל ירמיהו בסתר לאמר חי יהוה את אשר עשה לנו את הנפש הזאת אם אמיתך ואם אתנך ביד האנשים האלה אשר מבקשים את נפשך׃

משא דבר יהוה על ישראל נאם יהוה נטה שמים ויסד ארץ ויצר רוח אדם בקרבו׃

ועוד אם אבות בשרנו היו מיסרים אתנו ונירא מהם אף כי נכנע לפני אבי הרוחות ונחיה׃