בשנת מות המלך עזיהו ואראה את אדני ישב על כסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל׃

וידעו כי אתה שמך יהוה לבדך עליון על כל הארץ׃

כי אתה יהוה עליון על כל הארץ מאד נעלית על כל אלהים׃

כי רם יהוה ושפל יראה וגבה ממרחק יידע׃

בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא עד דברת די ינדעון חייא די שליט עליא במלכות אנושא ולמן די יצבא יתננה ושפל אנשים יקים עליה׃

דנה פשרא מלכא וגזרת עליא היא די מטת על מראי מלכא׃

ולך טרדין מן אנשא ועם חיות ברא להוה מדרך ועשבא כתורין לך יטעמון ומטל שמיא לך מצבעין ושבעה עדנין יחלפון עליך עד די תנדע די שליט עליא במלכות אנשא ולמן די יצבא יתננה׃

ולקצת יומיה אנה נבוכדנצר עיני לשמיא נטלת ומנדעי עלי יתוב ולעליא ברכת ולחי עלמא שבחת והדרת די שלטנה שלטן עלם ומלכותה עם דר ודר׃

הלוא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם יהוה בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו׃

ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם׃

מענה אלהי קדם ומתחת זרעת עולם ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד׃

בטרם הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד עולם אתה אל׃

נכון כסאך מאז מעולם אתה׃

מעולם נסכתי מראש מקדמי ארץ׃

ויהוה אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא יכלו גוים זעמו׃

ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ממך לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאתיו מקדם מימי עולם׃

כי מהותו הנעלמה היא כחו הנצחי ואלהותו מעת נברא העולם תודע במעשים ותראה לבלתי היות להם להתנצל׃

ולמלך עולמים לאלהים הקים לעד והנעלם מעין והחכם לבדו לו הכבוד וההדר לעולמי עולמים אמן׃

אף כי דם המשיח אשר הקריב את עצמו לאלהים ברוח נצחי ובלי מום יטהר לבבכם ממעשי מות לעבד את אלהים חיים׃

וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו׃

מי כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא׃

אין קדוש כיהוה כי אין בלתך ואין צור כאלהינו׃

ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש׃

יודו שמך גדול ונורא קדוש הוא׃

פדות שלח לעמו צוה לעולם בריתו קדוש ונורא שמו׃

]94-84[׃

אבל אתם כחשתם בקדוש ובצדיק ובקשתם כי יחן לכם איש רצח׃

ואל מלאך קהל פילדלפיא כתב כה אמר הקדוש האמתי אשר בידו מפתח דוד הפתח ואין סגר והסגר ואין פתח׃

ולכל אחת מארבע החיות שש כנפים מסביב ולפנימה הנה מלאות עינים ואין דמי להן יומם ולילה ואמרות קדוש קדוש קדוש יהוה אלהים צבאות היה והוה ויבוא׃

מי לא ייראך יהוה ולא יכבד את שמך כי קדוש אתה לבדך כי כל הגוים יבאו וישתחוו לפניך כי נגלו משפטי צדקך׃

כה אמר יהוה השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי׃

כי האמנם ישב אלהים על הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי׃

שירו לאלהים זמרו שמו סלו לרכב בערבות ביה שמו ועלזו לפניו׃

אבי יתומים ודין אלמנות אלהים במעון קדשו׃

רם על כל גוים יהוה על השמים כבודו׃

המשפילי לראות בשמים ובארץ׃

ואלהינו בשמים כל אשר חפץ עשה׃

שיר המעלות אליך נשאתי את עיני הישבי בשמים׃

הס כל בשר מפני יהוה כי נעור ממעון קדשו׃

לכן כה תתפללו אבינו שבשמים יתקדש שמך׃

אשר הוא לבדו חי וקים והוא הדר באור נשגב ואיש לא ראהו ולא יוכל לראונו ולו הכבוד וגבורת עולמים אמן׃

כה אמר יהוה השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי׃

ואת כל אלה ידי עשתה ויהיו כל אלה נאם יהוה ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי׃

וכהצר לו חלה את פני יהוה אלהיו ויכנע מאד מלפני אלהי אבתיו׃

ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלם למלכותו וידע מנשה כי יהוה הוא האלהים׃

יען רך לבבך ותכנע מלפני אלהים בשמעך את דבריו על המקום הזה ועל ישביו ותכנע לפני ותקרע את בגדיך ותבך לפני וגם אני שמעתי נאם יהוה׃

קרוב יהוה לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע׃

זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה׃

כי רם יהוה ושפל יראה וגבה ממרחק יידע׃

ויאמר יהוה אלו עבר בתוך העיר בתוך ירושלם והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה׃

למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי לך לכל אשר עשית נאם אדני יהוה׃

אשרי עניי רוח כי להם מלכות השמים׃

אשרי האבלים כי הם ינחמו׃

וגם יגדיל לתת חן על כן אומר אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃

וכן גם אתם הנערים הכנעו לפני הזקנים וחגרו כלכם שפלות רוח בהכנע איש לרעהו כי אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃

רוח אדני יהוה עלי יען משח יהוה אתי לבשר ענוים שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולאסורים פקח קוח׃

לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל מעטה תהלה תחת רוח כהה וקרא להם אילי הצדק מטע יהוה להתפאר׃

הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם׃

אשרי האבלים כי הם ינחמו׃

רוח אדני עלי יען משח אתי לבשר ענוים׃

ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו׃

ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו׃

כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח׃

המנחם אתנו בכל לחצנו עד שנוכל לנחם הנלחצים בכל לחץ בנחמה אשר אנחנו מנחמים בה מאת האלהים׃

ועתה להפך תסלחו ותנחמו כדי שלא יתבלע האיש בגדל העצבון׃

אבל האלהים המנחם את השפלים נחם אתנו בבוא טיטוס׃