ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי יהוה׃

ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר׃

יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך על כן ברכך אלהים לעולם׃

וישלח יהוה את ידו ויגע על פי ויאמר יהוה אלי הנה נתתי דברי בפיך׃

ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃

וכלם העידהו ותמהו על דברי חן אשר יצאו מפיהו ויאמרו הלא זה הוא בן יוסף׃

כי אנכי נתן לכם פה וחכמה אשר לא יוכלו לעמד לפניה ולדבר נגדה כל מתקוממיכם׃

ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃

בורא נוב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה ורפאתיו׃

בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו׃

כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים׃

שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב׃

תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על אפניו׃

לכו אלי כל העמלים והטעונים ואני אניח לכם׃

ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות׃

האיש החפץ לעשות רצונו ידע לקחי אם מאת אלהים הוא ואם מנפשי אדבר׃

ויתמהו היהודים ויאמרו איך ידע זה ספר והוא לא למד׃