ותאמר האשה אשר בנה החי אל המלך כי נכמרו רחמיה על בנה ותאמר בי אדני תנו לה את הילוד החי והמת אל תמיתהו וזאת אמרת גם לי גם לך לא יהיה גזרו׃

ויען המלך ויאמר תנו לה את הילוד החי והמת לא תמיתהו היא אמו׃

כרחם אב על בנים רחם יהוה על יראיו׃

והיו לי אמר יהוה צבאות ליום אשר אני עשה סגלה וחמלתי עליהם כאשר יחמל איש על בנו העבד אתו׃

הן אתם הרעים ידעים לתת מתנות טבות לבניכם אף כי אביכם שבשמים יתן אך טוב לשאלים מאתו׃

ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו׃

הרכה בך והענגה אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרך תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה׃

ובשליתה היוצת מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי תאכלם בחסר כל בסתר במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בשעריך׃

ויאמר לה המלך מה לך ותאמר האשה הזאת אמרה אלי תני את בנך ונאכלנו היום ואת בני נאכל מחר׃

ונבשל את בני ונאכלהו ואמר אליה ביום האחר תני את בנך ונאכלנו ותחבא את בנה׃

ועתליה אם אחזיהו וראתה כי מת בנה ותקם ותאבד את כל זרע הממלכה׃

ותקח יהושבע בת המלך יורם אחות אחזיהו את יואש בן אחזיה ותגנב אתו מתוך בני המלך הממותתים אתו ואת מינקתו בחדר המטות ויסתרו אתו מפני עתליהו ולא הומת׃

גם תנין חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים במדבר׃

ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי׃

נבערים מדעת ובגדים אכזרים נטרי שנאה ולא רחמנים׃

זכר אלה יעקב וישראל כי עבדי אתה יצרתיך עבד לי אתה ישראל לא תנשני׃

הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם יהוה׃

כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני׃

הן לפי הבשורה שנואים הם למענכם אך לפי הבחירה חביבים הם למען האבות׃

כי לא ינחם האלהים על מתנותיו ועל קריאתו׃