ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל׃

ויאמר לו אלהים שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל׃

עד היום הזה הם עשים כמשפטים הראשנים אינם יראים את יהוה ואינם עשים כחקתם וכמשפטם וכתורה וכמצוה אשר צוה יהוה את בני יעקב אשר שם שמו ישראל׃

וירא ישוע את נתנאל בא לקראתו ויאמר עליו הנה באמת בן ישראל אשר אין בו רמיה׃

הן אתה נקרא בשם יהודי ונשענת על התורה והתהללת באלהים׃

כי לא הנראה מחוץ הוא היהודי ולא הנראה מחוץ בבשר היא המילה׃

כי אם אשר בפנים הוא יהודי ומילה היא אשר בלב כפי הרוח ולא כפי הכתב אשר לא מבני אדם תהלתו כי אם מאת האלהים׃

אבל לא כאלו נפל דבר אלהים ארצה כי לא כל אשר הם מישראל גם ישראל המה׃

כלומר לא בני הבשר המה בני האלהים כי אם בני ההבטחה הם הנחשבים לזרע׃

ידעתי את מעשיך ואת צרתך ואת רישך ואולם עשיר אתה ואת גדוף האמרים יהודים אנחנו ואינם כי אם כנסית השטן׃

הנני נתן אנשים מכנסית השטן האמרים יהודים אנחנו ואינם כי כזבים המה הנני עשה אשר יבאו להשתחות לפני רגליך וידעו כי אני אהבתיך׃

יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו׃

וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל׃

במקהלות ברכו אלהים יהוה ממקור ישראל׃

יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים׃

זה יאמר ליהוה אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתב ידו ליהוה ובשם ישראל יכנה׃

בי נשבעתי יצא מפי צדקה דבר ולא ישוב כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון׃

אשר המתברך בארץ יתברך באלהי אמן והנשבע בארץ ישבע באלהי אמן כי נשכחו הצרות הראשנות וכי נסתרו מעיני׃

וישמע יהוה את קול דבריכם בדברכם אלי ויאמר יהוה אלי שמעתי את קול דברי העם הזה אשר דברו אליך היטיבו כל אשר דברו׃

את יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע׃

את יהוה אלהיך תירא אתו תעבד ובו תדבק ובשמו תשבע׃

והמלך ישמח באלהים יתהלל כל הנשבע בו כי יסכר פי דוברי שקר׃

ואת המשתחוים על הגגות לצבא השמים ואת המשתחוים הנשבעים ליהוה והנשבעים במלכם׃

יהוה אלהינו בעלונו אדנים זולתך לבד בך נזכיר שמך׃

נשבע יהוה בימינו ובזרוע עזו אם אתן את דגנך עוד מאכל לאיביך ואם ישתו בני נכר תירושך אשר יגעת בו׃

ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך׃

שמעו דבר יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה׃

כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמס חצרי׃

חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא׃

ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך אני יהוה׃

ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך׃

אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך׃

תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דפי׃

אמרו לאלהים מה נורא מעשיך ברב עזך יכחשו לך איביך׃

ונשבעת חי יהוה באמת במשפט ובצדקה והתברכו בו גוים ובו יתהללו׃

ואם חי יהוה יאמרו לכן לשקר ישבעו׃

הגנב רצח ונאף והשבע לשקר וקטר לבעל והלך אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם׃

ובאתם ועמדתם לפני בבית הזה אשר נקרא שמי עליו ואמרתם נצלנו למען עשות את כל התועבות האלה׃

וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים לשקר ובעשקי שכר שכיר אלמנה ויתום ומטי גר ולא יראוני אמר יהוה צבאות׃

העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃

ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃

אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בלעים אתם את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עין תחת זאת משפט על יתר תקחו׃

האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת׃

דברי שקרים בחנפה ונכוים הם במדעת׃

כי יהיו האנשים אהבי עצמם ואהבי בצע והוללים וגאים ומגדפים וממרים באבותם וכפויי טובה ולא חסידים׃

ומסרים ופחזים וגבהי רוח והלכים אחרי תענוגים יותר מאחרי האלהים׃