כי אמרתם כרתנו ברית את מות ועם שאול עשינו חזה שיט שוטף כי עבר לא יבואנו כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו׃

אין קרא בצדק ואין נשפט באמונה בטוח על תהו ודבר שוא הרו עמל והוליד און׃

הנה הגבר לא ישים אלהים מעוזו ויבטח ברב עשרו יעז בהותו׃

אך הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד׃

הוי המעמיקים מיהוה לסתר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי ראנו ומי יודענו׃

ואמרת מה ידע אל הבעד ערפל ישפוט׃

עבים סתר לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך׃

אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל ראה לנצח׃

יחזקו למו דבר רע יספרו לטמון מוקשים אמרו מי יראה למו׃

ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב׃

הנטע אזן הלא ישמע אם יצר עין הלא יביט׃

אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח ואין שלטון ביום המות ואין משלחת במלחמה ולא ימלט רשע את בעליו׃

אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם יהוה הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם יהוה׃

ויאמר אלי הראית בן אדם אשר זקני בית ישראל עשים בחשך איש בחדרי משכיתו כי אמרים אין יהוה ראה אתנו עזב יהוה את הארץ׃

ויאמר אלי עון בית ישראל ויהודה גדול במאד מאד ותמלא הארץ דמים והעיר מלאה מטה כי אמרו עזב יהוה את הארץ ואין יהוה ראה׃

הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים׃

בן אדם אמר לנגיד צר כה אמר אדני יהוה יען גבה לבך ותאמר אל אני מושב אלהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים׃

בחכמתך ובתבונתך עשית לך חיל ותעש זהב וכסף באוצרותיך׃

לכן כה אמר אדני יהוה יען תתך את לבבך כלב אלהים׃

ובאמרם חכמים אנחנו היו לכסילים׃

כי כן כתוב אאבד חכמת חכמים ובינת נבונים אסתיר׃

כי אחרי אשר בחכמת האלהים לא ידע העולם את האלהים בחכמה היה רצון לפניו להושיע בסכלות הקריאה את המאמינים׃

כי חכמת העולם הזה סכלות היא לפני האלהים ככתוב לכד חכמים בערמם׃