סורו מני דרך הטו מני ארח השביתו מפנינו את קדוש ישראל׃

ומשא יהוה לא תזכרו עוד כי המשא יהיה לאיש דברו והפכתם את דברי אלהים חיים יהוה צבאות אלהינו׃

ומצרים הבל וריק יעזרו לכן קראתי לזאת רהב הם שבת׃

ואמרת אליו השמר והשקט אל תירא ולבבך אל ירך משני זנבות האודים העשנים האלה בחרי אף רצין וארם ובן רמליהו׃

יצר סמוך תצר שלום שלום כי בך בטוח׃

בטחו ביהוה עדי עד כי ביה יהוה צור עולמים׃

והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה השקט ובטח עד עולם׃

ויעזרו עליהם וינתנו בידם ההגריאים וכל שעמהם כי לאלהים זעקו במלחמה ונעתור להם כי בטחו בו׃

הלא הכושים והלובים היו לחיל לרב לרכב ולפרשים להרבה מאד ובהשענך על יהוה נתנם בידך׃

עמו זרוע בשר ועמנו יהוה אלהינו לעזרנו ולהלחם מלחמתנו ויסמכו העם על דברי יחזקיהו מלך יהודה׃

שיר המעלות הבטחים ביהוה כהר ציון לא ימוט לעולם ישב׃

ירושלם הרים סביב לה ויהוה סביב לעמו מעתה ועד עולם׃

שובו בנים שובבים ארפה משובתיכם הננו אתנו לך כי אתה יהוה אלהינו׃

אכן לשקר מגבעות המון הרים אכן ביהוה אלהינו תשועת ישראל׃

שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך׃

אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו אשר בך ירחם יתום׃

תשלח קצירה עד ים ואל נהר יונקותיה׃

יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה׃

הדבר אשר דברת אלינו בשם יהוה איננו שמעים אליך׃

כי עשה נעשה את כל הדבר אשר יצא מפינו לקטר למלכת השמים והסיך לה נסכים כאשר עשינו אנחנו ואבתינו מלכינו ושרינו בערי יהודה ובחצות ירושלם ונשבע לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו׃

וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃

ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את השלוחים אליה כמה פעמים רציתי לקבץ את בניך כתרנגלת המקבצת את אפרחיה תחת כנפיה ולא אביתם׃

ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את הנשלחים אליה כמה פעמים חפצתי לקבץ את בניך כאשר תקבץ התרנגלת את אפרוחיה תחת כנפיה ואתם לא אביתם׃

ואתם אינכם אבים לבוא אלי להיות לכם חיים׃

לכן ראו פן תמאנו לשמע אל המדבר כי הן לא נמלטו המאנים לשמע אל המדבר עמהם בארץ אף אנחנו אם נמאן לשמע בקול המדבר מן השמים׃