הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה׃

האמרים ימהר יחישה מעשהו למען נראה ותקרב ותבואה עצת קדוש ישראל ונדעה׃

כי אמרתם כרתנו ברית את מות ועם שאול עשינו חזה שיט שוטף כי עבר לא יבואנו כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו׃

ושמתי משפט לקו וצדקה למשקלת ויעה ברד מחסה כזב וסתר מים ישטפו׃

הוי בנים סוררים נאם יהוה לעשות עצה ולא מני ולנסך מסכה ולא רוחי למען ספות חטאת על חטאת׃

ואמרת מה ידע אל הבעד ערפל ישפוט׃

עבים סתר לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך׃

אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל ראה לנצח׃

על מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרש׃

יחזקו למו דבר רע יספרו לטמון מוקשים אמרו מי יראה למו׃

יחפשו עולת תמנו חפש מחפש וקרב איש ולב עמק׃

למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע׃

ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה׃

אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה׃

אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׃

אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם יהוה הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם יהוה׃

ויאמר אלי הראית בן אדם אשר זקני בית ישראל עשים בחשך איש בחדרי משכיתו כי אמרים אין יהוה ראה אתנו עזב יהוה את הארץ׃

ויאמר אלי עון בית ישראל ויהודה גדול במאד מאד ותמלא הארץ דמים והעיר מלאה מטה כי אמרו עזב יהוה את הארץ ואין יהוה ראה׃

והיה בעת ההיא אחפש את ירושלם בנרות ופקדתי על האנשים הקפאים על שמריהם האמרים בלבבם לא ייטיב יהוה ולא ירע׃

והרגתי במות את בניה וידעו כל הקהלות כי אני חקר כליות ולב ונתתי לכם לכל איש כפרי מעלליו׃

המה היו במרדי אור לא הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו׃

ועין נאף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים׃

כי יחדו בקר למו צלמות כי יכיר בלהות צלמות׃

אין חשך ואין צלמות להסתר שם פעלי און׃

ויהי עד כה ועד כה בהתאסף רבבות עם עד כי לחצו איש את רעהו ויחל לדבר אל תלמידיו בראשונה השמרו לנפשתיכם משאור הפרושים שהוא החנפה׃

לכן כל אשר דברתם בחשך באור ישמע ואת אשר לחשתם לאזן בחדרים קרא יקרא על הגגות׃

וזה הוא הדין כי האור בא אל העולם ובני האדם אהבו החשך מן האור כי רעים מעשיהם׃

על כן אל תשפטו שפוט לפני העת עד כי יבוא האדון אשר גם יוציא לאור את תעלמות החשך ויגלה את עצת הלבבות ואז תהיה תהלה לכל איש מאת האלהים׃

כי אם מאסנו בסתרי הבשת שלא להתהלך בערמה ולא לזיף את דבר האלהים אלא בהראות האמת נזכיר אתנו לטוב נגד דעת כל בני אדם לפני האלהים׃

ותבטחי ברעתך אמרת אין ראני חכמתך ודעתך היא שובבתך ותאמרי בלבך אני ואפסי עוד׃

הנה יביעון בפיהם חרבות בשפתותיהם כי מי שמע׃

ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃

ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב׃

הנטע אזן הלא ישמע אם יצר עין הלא יביט׃

הוגעתם יהוה בדבריכם ואמרתם במה הוגענו באמרכם כל עשה רע טוב בעיני יהוה ובהם הוא חפץ או איה אלהי המשפט׃