ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבל אני עשיתי ואני אשא ואני אסבל ואמלט׃

זכרו ראשנות מעולם כי אנכי אל ואין עוד אלהים ואפס כמוני׃

וינקת חלב גוים ושד מלכים תינקי וידעת כי אני יהוה מושיעך וגאלך אביר יעקב׃

ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע׃

ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם׃

כי כה אמר אדני יהוה הנני אני ודרשתי את צאני ובקרתים׃

ואני יהוה אהיה להם לאלהים ועבדי דוד נשיא בתוכם אני יהוה דברתי׃

ונתתי רוחי בכם וחייתם והנחתי אתכם על אדמתכם וידעתם כי אני יהוה דברתי ועשיתי נאם יהוה׃

וידעו הגוים כי אני יהוה מקדש את ישראל בהיות מקדשי בתוכם לעולם׃

אין כאל ישרון רכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים׃

וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל׃

רגלי חסידו ישמר ורשעים בחשך ידמו כי לא בכח יגבר איש׃

אלהים בקרבה בל תמוט יעזרה אלהים לפנות בקר׃

יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה׃

אל יתן למוט רגלך אל ינום שמרך׃

יהוה שמרך יהוה צלך על יד ימינך׃

צאני תשמענה את קולי ואני ידעתין ואחרי תלכנה׃

האב אשר נתנן לי גדול הוא על כל ואיש לא יחטף אתהן מיד האב׃

אנכי הגפן האמתית ואבי הוא הכרם׃

כל שריג בי אשר איננו עשה פרי יסירנו ואשר יעשה פרי יטהרנו להרבות את פריו׃

ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר׃

אז ידלג כאיל פסח ותרן לשון אלם כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה׃

והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים בנוה תנים רבצה חציר לקנה וגמא׃

כי אני יהוה אלהיך מחזיק ימינך האמר לך אל תירא אני עזרתיך׃

הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים ותדק וגבעות כמץ תשים׃

העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני יהוה אענם אלהי ישראל לא אעזבם׃

אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו׃

כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזרע ולחם לאכל׃

כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו׃

ונחך יהוה תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמתיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו׃