הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו׃

נשבע יהוה צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום׃

כי יהוה צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה׃

מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשו אמר עצתי תקום וכל חפצי אעשה׃

קרא ממזרח עיט מארץ מרחק איש עצתו אף דברתי אף אביאנה יצרתי אף אעשנה׃

הוי חרב ליהוה עד אנה לא תשקטי האספי אל תערך הרגעי ודמי׃

איך תשקטי ויהוה צוה לה אל אשקלון ואל חוף הים שם יעדה׃

ואמרת יהוה אתה דברת אל המקום הזה להכריתו לבלתי היות בו יושב למאדם ועד בהמה כי שממות עולם תהיה׃

לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות׃

אשר גם לקחנו בו נחלתנו אנחנו המיעדים לה מאז במחשבת פעל הכל כעצת חפצו׃

על פי עצת עולמים אשר יעץ במשיח ישוע אדנינו׃

עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃

ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃

וישח אדם וישפל איש ועיני גבהים תשפלנה׃

ויגבה יהוה צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה׃

ופקדתי על תבל רעה ועל רשעים עונם והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשפיל׃

הפץ עברות אפך וראה כל גאה והשפילהו׃

ראה כל גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם׃

כען אנה נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא די כל מעבדוהי קשט וארחתה דין ודי מהלכין בגוה יכל להשפלה׃

כי הנה היום בא בער כתנור והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש ולהט אתם היום הבא אמר יהוה צבאות אשר לא יעזב להם שרש וענף׃

וגם יגדיל לתת חן על כן אומר אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃

שופך בוז על נדיבים ומזיח אפיקים רפה׃

שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃

כי ראו נא אחי את קריאתכם שלא רבים המה החכמים לפי הבשר לא רבים השליטים ולא רבים החרים׃

ובדלת העולם בחר האל ובנמאס ובאשר כאין למען בטל את אשר ישנו׃