ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃

ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות׃

שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא פתח ביתה׃

וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהמת בלב ים׃

נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים׃

המו גוים מטו ממלכות נתן בקולו תמוג ארץ׃

משפעת סוסיו יכסך אבקם מקול פרש וגלגל ורכב תרעשנה חומותיך בבאו בשעריך כמבואי עיר מבקעה׃

כה אמר אדני יהוה לצור הלא מקול מפלתך באנק חלל בהרג הרג בתוכך ירעשו האיים׃

ונשאו עליך קינה ואמרו לך איך אבדת נושבת מימים העיר ההללה אשר היתה חזקה בים היא וישביה אשר נתנו חתיתם לכל יושביה׃

כי כה אמר אדני יהוה בתתי אתך עיר נחרבת כערים אשר לא נושבו בהעלות עליך את תהום וכסוך המים הרבים׃

עת נשברת מימים במעמקי מים מערבך וכל קהלך בתוכך נפלו׃

כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פנים׃

מקול מפלתו הרעשתי גוים בהורדי אתו שאולה את יורדי בור וינחמו בארץ תחתית כל עצי עדן מבחר וטוב לבנון כל שתי מים׃

והרעשתי את כל הגוים ובאו חמדת כל הגוים ומלאתי את הבית הזה כבוד אמר יהוה צבאות׃

בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו לשלל שלל ולבז בז ולשימו מרמס כחמר חוצות׃

היה לי לצור מעון לבוא תמיד צוית להושיעני כי סלעי ומצודתי אתה׃

איך תשקטי ויהוה צוה לה אל אשקלון ואל חוף הים שם יעדה׃

וצוה עליך יהוה לא יזרע משמך עוד מבית אלהיך אכרית פסל ומסכה אשים קברך כי קלות׃

ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר גוים׃

כנען בידו מאזני מרמה לעשק אהב׃

ויאמר אפרים אך עשרתי מצאתי און לי כל יגיעי לא ימצאו לי עון אשר חטא׃

ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו׃

וכנען ילד את צידן בכרו ואת חת׃

ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני׃

ויהי גבול הכנעני מצידן באכה גררה עד עזה באכה סדמה ועמרה ואדמה וצבים עד לשע׃

והיה כל סיר בירושלם וביהודה קדש ליהוה צבאות ובאו כל הזבחים ולקחו מהם ובשלו בהם ולא יהיה כנעני עוד בבית יהוה צבאות ביום ההוא׃

וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריאים׃

ואל מכרי היונים אמר הוציאו אלה מזה ואל תעשו את בית אבי לבית מסחר׃

ותבן צר מצור לה ותצבר כסף כעפר וחרוץ כטיט חוצות׃

הנה אדני יורשנה והכה בים חילה והיא באש תאכל׃