מי זאת עלה מן המדבר מתרפקת על דודה תחת התפוח עוררתיך שמה חבלתך אמך שמה חבלה ילדתך׃

וזכרת את כל הדרך אשר הליכך יהוה אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותו אם לא׃

הנני עשה חדשה עתה תצמח הלוא תדעוה אף אשים במדבר דרך בישמון נהרות׃

הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה׃

כה אמר יהוה מצא חן במדבר עם שרידי חרב הלוך להרגיעו ישראל׃

והאשה ברחה המדברה אשר שם הוכן לה מקום מאת אלהים למען יכלכלוה שם ימים אלף ומאתים וששים׃

ויתנו לאשה שתי כנפי הנשר הגדול לעוף המדברה אל מקומה אשר תכלכל שם מועד מועדים וחצי מפני הנחש׃

ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה׃

לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם׃

וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי׃

השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃

וגם על עבדי ועל שפחותי בימים ההמה אשפך את רוחי ונבאו׃

השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃

לכן אם קמתם עם המשיח בקשו את אשר למעלה אשר המשיח ישב שם לימין האלהים׃

את אשר למעלה יהגה לבבכם לא את אשר בארץ׃

לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך׃

צרור המר דודי לי בין שדי ילין׃

גן נעול אחתי כלה גל נעול מעין חתום׃

נרד וכרכם קנה וקנמון עם כל עצי לבונה מר ואהלות עם כל ראשי בשמים׃

קמתי אני לפתח לדודי וידי נטפו מור ואצבעתי מור עבר על כפות המנעול׃

לחיו כערוגת הבשם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים נטפות מור עבר׃

אבל תודות לאלהים הנתן לנו בכל עת נצחון במשיח ומפיץ על ידינו את ריח דעתו בכל מקום׃

לאלה ריח מות למות ולאלה ריח חיים לחיים ומי זה ראוי לכך׃

ואני קבלתי את הכל ויש לי די והותר ואני נמלאתי ריח ניחח בקבלי מידי אפפרודיטוס את כל אשר שלחתם זבח ערב ורצוי לאלהים׃

ויהי בקחתו את הספר ויפלו לפני השה ארבע החיות ועשרים וארבעה הזקנים ואיש איש כנור בידו וקערות זהב מלאת קטרת אשר הנה תפלות הקדושים׃