מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ׃

כי מות נמות וכמים הנגרים ארצה אשר לא יאספו ולא ישא אלהים נפש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח׃

אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור׃

אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף׃

הבטחים על חילם וברב עשרם יתהללו׃

ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם׃

מי גבר יחיה ולא יראה מות ימלט נפשו מיד שאול סלה׃

וכאשר נגזר על בני אדם פעם אחת המות ואחריו הדין׃

יזרע בבזיון ויקום בכבוד יזרע בחלשה ויקום בגבורה׃

כי אם גם נצלב בחלשה אכן חי הוא בגבורת אלהים ואם גם חלשים בו אנחנו אכן נחיה עמו בגבורת אלהים לנגדכם׃

כי תצא למלחמה על איביך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי יהוה אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים׃

ואמר אלהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על איביכם אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם׃

ודברו השטרים אל העם לאמר מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו׃

ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה׃

וילכו אחריהם עד הירדן והנה כל הדרך מלאה בגדים וכלים אשר השליכו ארם בהחפזם וישבו המלאכים ויגדו למלך׃

ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהים׃

גם אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה׃

הנה הגבר לא ישים אלהים מעוזו ויבטח ברב עשרו יעז בהותו׃

אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃

כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה׃

ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃

בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃

כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם׃

ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל מלאכותיך׃

ברעתו ידחה רשע וחסה במותו צדיק׃

כי אמרתם כרתנו ברית את מות ועם שאול עשינו חזה שיט שוטף כי עבר לא יבואנו כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו׃

וכפר בריתכם את מות וחזותכם את שאול לא תקום שוט שוטף כי יעבר והייתם לו למרמס׃