הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק׃

כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ׃

אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך׃

פי צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט׃

בשרתי צדק בקהל רב הנה שפתי לא אכלא יהוה אתה ידעת׃

צדקתך לא כסיתי בתוך לבי אמונתך ותשועתך אמרתי לא כחדתי חסדך ואמתך לקהל רב׃

פי יספר צדקתך כל היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות׃

אלהים למדתני מנעורי ועד הנה אגיד נפלאותיך׃

בשפתי נבון תמצא חכמה ושבט לגו חסר לב׃

כסף נבחר לשון צדיק לב רשעים כמעט׃

שפתי צדיק ירעו רבים ואוילים בחסר לב ימותו׃

פי צדיק ינוב חכמה ולשון תהפכות תכרת׃

שפתי צדיק ידעון רצון ופי רשעים תהפכות׃

בפשע שפתים מוקש רע ויצא מצרה צדיק׃

מפרי פי איש ישבע טוב וגמול ידי אדם ישוב לו׃

יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא׃

לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע אולת׃

שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב׃

לחכם לב יקרא נבון ומתק שפתים יסיף לקח׃

לב חכם ישכיל פיהו ועל שפתיו יסיף לקח׃

הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי׃

כי נעים כי תשמרם בבטנך יכנו יחדו על שפתיך׃

תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על אפניו׃

נזם זהב וחלי כתם מוכיח חכם על אזן שמעת׃

פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃

האיש הטוב מאוצר לבו הטוב מוציא את הטוב והאיש הרע מאוצר הרע מוציא רע׃

וכלם העידהו ותמהו על דברי חן אשר יצאו מפיהו ויאמרו הלא זה הוא בן יוסף׃

כל דבר נבול לא יצא מפיכם כי אם הטוב והמועיל לבנות לפי הצרך למען יתן חן לשמעיו׃

דבריכם יהיו נעימים בכל עת וממלחים במלח למען תדעו להשיב דבר לכל אדם׃

ויאמר אליו דוד דמיך על ראשך כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את משיח יהוה׃

ויהי עבדך עשה הנה והנה והוא איננו ויאמר אליו מלך ישראל כן משפטך אתה חרצת׃

ויאמר אליו כה אמר יהוה יען שלחת את איש חרמי מיד והיתה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו׃

ויכשילוהו עלימו לשונם יתנדדו כל ראה בם׃

ראש מסבי עמל שפתימו יכסומו׃

חכם לב יקח מצות ואויל שפתים ילבט׃

קרץ עין יתן עצבת ואויל שפתים ילבט׃

חכמים יצפנו דעת ופי אויל מחתה קרבה׃

שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא׃

דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן׃

עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט׃

חוח עלה ביד שכור ומשל בפי כסילים׃

ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃