פעל אוצרות בלשון שקר הבל נדף מבקשי מות׃

זורע עולה יקצור און ושבט עברתו יכלה׃

התעוף עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה לו כנפים כנשר ועיף השמים׃

אך הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד׃

אל תבטחו בעשק ובגזל אל תהבלו חיל כי ינוב אל תשיתו לב׃

דרך שקר הסר ממני ותורתך חנני׃

העבר עיני מראות שוא בדרכך חיני׃

הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל׃

הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה׃

אין קרא בצדק ואין נשפט באמונה בטוח על תהו ודבר שוא הרו עמל והוליד און׃

ויאמר שאבו נא והביאו אל רב המסבה ויביאו׃

ויצעקו לאמר אנשים למה תעשו כזאת גם אנחנו בני אדם חלשים כמוכם ונבשרה אתכם למען שוב תשובו מן הבליכם אלה אל אלהים חיים אשר עשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃

וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש׃

ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרעה אתי מעודי עד היום הזה׃

המלאך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ׃

ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה׃

וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו׃

וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס׃

ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגידו למשה׃

ראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי׃

ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען׃

את לחם חקנו תן לנו היום׃

אך בקשו בראשונה את מלכות אלהים ואת צדקתו ונוסף לכם כל אלה׃

את לחם חקנו תן לנו יום יום׃

ואף אמנם יתרון גדול היא החסידות עם לב שמח בגורלו׃

ועל כן אם יש לנו מזון וכסות נסתפקה בהם׃

וארחתו ארחת תמיד נתנה לו מאת המלך דבר יום ביומו כל ימי חיו׃

ויצוה המלך צדקיהו ויפקדו את ירמיהו בחצר המטרה ונתן לו ככר לחם ליום מחוץ האפים עד תם כל הלחם מן העיר וישב ירמיהו בחצר המטרה׃

וארחתו ארחת תמיד נתנה לו מאת מלך בבל דבר יום ביומו עד יום מותו כל ימי חייו׃