לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃

הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃

גולה סוד הולך רכיל ולפתה שפתיו לא תתערב׃

בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה׃

כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו׃

לשון שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה׃

ותאמר שפחתך יהיה נא דבר אדני המלך למנוחה כי כמלאך האלהים כן אדני המלך לשמע הטוב והרע ויהוה אלהיך יהי עמך׃

ויאמר המלך היד יואב אתך בכל זאת ותען האשה ותאמר חי נפשך אדני המלך אם אש להמין ולהשמיל מכל אשר דבר אדני המלך כי עבדך יואב הוא צוני והוא שם בפי שפחתך את כל הדברים האלה׃

ויאמר המלך אל יואב הנה נא עשיתי את הדבר הזה ולך השב את הנער את אבשלום׃

ויקם יואב וילך גשורה ויבא את אבשלום ירושלם׃

לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃

כי אין בפיהו נכונה קרבם הוות קבר פתוח גרונם לשונם יחליקון׃

שוא ידברו איש את רעהו שפת חלקות בלב ולב ידברו׃

כי מעולם לא דברנו בשפת חלקות כאשר ידעתם וגם לא למען בצע בצע האלהים עד׃

כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף׃

ממרום שלח אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור נתנני שממה כל היום דוה׃

שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו כי לכם המשפט כי פח הייתם למצפה ורשת פרושה על תבור׃

ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון׃

וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים׃

כי אנשים אשר כאלה אינם עבדים את אדנינו ישוע המשיח כי אם את כרשם ובאמרי נעם ושפת חלקות יתעו את לב הפתאים׃