בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה׃

גרש לץ ויצא מדון וישבת דין וקלון׃

ברבות רשעים ירבה פשע וצדיקים במפלתם יראו׃

ויחר אף שאול ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות הלוא ידעתי כי בחר אתה לבן ישי לבשתך ולבשת ערות אמך׃

שמע אלהינו כי היינו בוזה והשב חרפתם אל ראשם ותנם לבזה בארץ שביה׃

כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃

חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃

חננו יהוה חננו כי רב שבענו בוז׃

רבת שבעה לה נפשנו הלעג השאננים הבוז לגאיונים׃

והעברים גדפו אותו ויניעו את ראשם׃

וכן הלעיגו גם ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים לאמר׃

בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני׃

ועל זאת תמהים המה ומגדפים כי לא תרוצו עמהם לשטף בזמה כמוהם׃

אם יחרפו אתכם למען שם המשיח אשריכם כי נחה עליכם רוח הכבוד רוח אלהים אצלם מנאץ הוא ואצלכם נכבד׃