ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תם פגריכם במדבר׃

במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי׃

ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה׃

ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אלהם׃

והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמנה שנה עד תם כל הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם׃

ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם׃

אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי ארבעים שנה׃

לכן אקוט בדור ואמר עם תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי׃

ובמי התקוטט ארבעים שנה הלא בחטאים אשר נפלו פגריהם במדבר׃

וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו׃

ולא תעצבו את רוח הקדש של אלהים אשר נחתמתם בו אל יום הגאלה׃

למה תתענו יהוה מדרכיך תקשיח לבנו מיראתך שוב למען עבדיך שבטי נחלתך׃

לכן אקוט בדור ואמר עם תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי׃

ובמי התקוטט ארבעים שנה הלא בחטאים אשר נפלו פגריהם במדבר׃

יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃

עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת׃

יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃

גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם׃

אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃

שבתך בתוך מרמה במרמה מאנו דעת אותי נאם יהוה׃

וזה הוא הדין כי האור בא אל העולם ובני האדם אהבו החשך מן האור כי רעים מעשיהם׃

אבל עשה האמת יבא לאור למען יגלו מעשיו כי נעשו באלהים׃

וכאשר מאסו להשיג האלהים בדעת נתנם האלהים בידי דעה נמאסה לעשות את אשר לא יתכן׃