למנצח אל תשחת לדוד מכתם בשלח שאול וישמרו את הבית להמיתו הצילני מאיבי אלהי ממתקוממי תשגבני׃

ויך דוד את הדדעזר בן רחב מלך צובה בלכתו להשיב ידו בנהר׃

מארם וממואב ומבני עמון ומפלשתים ומעמלק ומשלל הדדעזר בן רחב מלך צובה׃

ויעש דוד שם בשבו מהכותו את ארם בגיא מלח שמונה עשר אלף׃

וישלח הדדעזר ויצא את ארם אשר מעבר הנהר ויבאו חילם ושובך שר צבא הדדעזר לפניהם׃

ויך דויד את הדדעזר מלך צובה חמתה בלכתו להציב ידו בנהר פרת׃

ואבשי בן צרויה הכה את אדום בגיא המלח שמונה עשר אלף׃

וישם באדום נציבים ויהיו כל אדום עבדים לדויד ויושע יהוה את דויד בכל אשר הלך׃

וירא ארם כי נגפו לפני ישראל וישלחו מלאכים ויוציאו את ארם אשר מעבר הנהר ושופך שר צבא הדדעזר לפניהם׃

וינס ארם מלפני ישראל ויהרג דויד מארם שבעת אלפים רכב וארבעים אלף איש רגלי ואת שופך שר הצבא המית׃

הוא הכה את אדום בגיא המלח עשרת אלפים ותפש את הסלע במלחמה ויקרא את שמה יקתאל עד היום הזה׃

ואמציהו התחזק וינהג את עמו וילך גיא המלח ויך את בני שעיר עשרת אלפים׃

הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאותינו׃

אף זנחת ותכלימנו ולא תצא בצבאותינו׃

משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך׃

ואתה זנחת ותמאס התעברת עם משיחך׃

הלא אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאתינו׃

ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה כי כל לבבות דורש יהוה וכל יצר מחשבות מבין אם תדרשנו ימצא לך ואם תעזבנו יזניחך לעד׃

ובכן אמר אני הכי זנח האלהים את עמו חלילה כי גם אנכי בן ישראל מזרע אברהם למטה בנימן׃

לא זנח האלהים את עמו אשר ידעו מקדם או הלא תדעו את אשר הכתוב אמר באליהו כאשר קרא אל האלהים על ישראל לאמר׃

אל תהרגם פן ישכחו עמי הניעמו בחילך והורידמו מגננו אדני׃

וילחמו פלשתים וינגף ישראל וינסו איש לאהליו ותהי המכה גדולה מאד ויפל מישראל שלשים אלף רגלי׃

וארון אלהים נלקח ושני בני עלי מתו חפני ופינחס׃

ויען המבשר ויאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם וגם שני בניך מתו חפני ופינחס וארון האלהים נלקחה׃

ואיש ישראל ראו כי צר לו כי נגש העם ויתחבאו העם במערות ובחוחים ובסלעים ובצרחים ובברות׃

ועברים עברו את הירדן ארץ גד וגלעד ושאול עודנו בגלגל וכל העם חרדו אחריו׃

ויאמר שמואל מה עשית ויאמר שאול כי ראיתי כי נפץ העם מעלי ואתה לא באת למועד הימים ופלשתים נאספים מכמש׃

וחרש לא ימצא בכל ארץ ישראל כי אמר פלשתים פן יעשו העברים חרב או חנית׃

והיתה הפצירה פים למחרשת ולאתים ולשלש קלשון ולהקרדמים ולהציב הדרבן׃

ופלשתים נלחמים בישראל וינסו אנשי ישראל מפני פלשתים ויפלו חללים בהר הגלבע׃

ותכבד המלחמה אל שאול וימצאהו המורים אנשים בקשת ויחל מאד מהמורים׃

וירא נשא כליו כי מת שאול ויפל גם הוא על חרבו וימת עמו׃

ויראו אנשי ישראל אשר בעבר העמק ואשר בעבר הירדן כי נסו אנשי ישראל וכי מתו שאול ובניו ויעזבו את הערים וינסו ויבאו פלשתים וישבו בהן׃

עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך׃

כרתי ברית לבחירי נשבעתי לדוד עבדי׃

אל נערץ בסוד קדשים רבה ונורא על כל סביביו׃

אז דברת בחזון לחסידיך ותאמר שויתי עזר על גבור הרימותי בחור מעם׃

שובנו אלהי ישענו והפר כעסך עמנו׃

שובה יהוה עד מתי והנחם על עבדיך׃

כי לא יזנח לעולם אדני׃

כי אם הוגה ורחם כרב חסדו׃

וגברתי את בית יהודה ואת בית יוסף אושיע והושבותים כי רחמתים והיו כאשר לא זנחתים כי אני יהוה אלהיהם ואענם׃