משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו׃

כי זרים קמו עלי ועריצים בקשו נפשי לא שמו אלהים לנגדם סלה׃

ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו׃

לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ׃

לעות אדם בריבו אדני לא ראה׃

אל תתנני בנפש צרי כי קמו בי עדי שקר ויפח חמס׃

יקומון עדי חמס אשר לא ידעתי ישאלוני׃

ויאמר אליו אבשלום ראה דברך טובים ונכחים ושמע אין לך מאת המלך׃

וכה אמר שמעי בקללו צא צא איש הדמים ואיש הבליעל׃

השיב עליך יהוה כל דמי בית שאול אשר מלכת תחתו ויתן יהוה את המלוכה ביד אבשלום בנך והנך ברעתך כי איש דמים אתה׃

ויאמר אל המלך אל יחשב לי אדני עון ואל תזכר את אשר העוה עבדך ביום אשר יצא אדני המלך מירושלם לשום המלך אל לבו׃

והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו׃