פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה׃

תסתירני מסוד מרעים מרגשת פעלי און׃

לירות במסתרים תם פתאם ירהו ולא ייראו׃

יחפשו עולת תמנו חפש מחפש וקרב איש ולב עמק׃

אשר חשבו רעות בלב כל יום יגורו מלחמות׃

שננו לשונם כמו נחש חמת עכשוב תחת שפתימו סלה׃

שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות נפשו׃

לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה׃

דור חרבות שניו ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם׃

וידרכו את לשונם קשתם שקר ולא לאמונה גברו בארץ כי מרעה אל רעה יצאו ואתי לא ידעו נאם יהוה׃

איש מרעהו השמרו ועל כל אח אל תבטחו כי כל אח עקוב יעקב וכל רע רכיל יהלך׃

ויאמרו לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות כי לא תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא לכו ונכהו בלשון ואל נקשיבה אל כל דבריו׃

והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו׃

ויסיתו בו אנשים אמרים שמענו אתו מדבר גדופים במשה ובאלהים׃

ויעמידו עדי שקר אשר אמרו האיש הזה איננו חדל מהטיח דברים נגד מקום הקדש הזה ונגד התורה׃

וירד חנניה הכהן הגדול אחרי חמשת ימים ואתו הזקנים וטרטלוס איש דברים ויודיעו את ההגמון את דבר ריבם עם פולוס׃

כי מצאנו את האיש הזה כקטב ומגרה מדינים בין כל היהודים על פני תבל והוא ראש כת הנצרים׃

ואשמע קול גדול בשמים ויאמר עתה באה ישועת אלהינו ועזו ומלכותו וממשלת משיחו כי הורד שוטן אחינו העמד לשטנם לפני אלהינו יומם ולילה׃

נפשי בתוך לבאם אשכבה להטים בני אדם שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה׃

הנה יביעון בפיהם חרבות בשפתותיהם כי מי שמע׃

יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא׃

מות וחיים ביד לשון ואהביה יאכל פריה׃

כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו דברו אתי לשון שקר׃

יהוה הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה׃

כי אם מאסנו בסתרי הבשת שלא להתהלך בערמה ולא לזיף את דבר האלהים אלא בהראות האמת נזכיר אתנו לטוב נגד דעת כל בני אדם לפני האלהים׃

כי אנשים כאלה שליחי שקר הם פעלי רמיה מתחפשים לשליחי המשיח׃