יבא אלהינו ואל יחרש אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד׃

למנצח לדוד מזמור אלהי תהלתי אל תחרש׃

ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם׃

אשר אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה על כן מלא לב בני האדם בהם לעשות רע׃

אשר חטא עשה רע מאת ומאריך לו כי גם יודע אני אשר יהיה טוב ליראי האלהים אשר ייראו מלפניו׃

יחן רשע בל למד צדק בארץ נכחות יעול ובל יראה גאות יהוה׃

ואת מי דאגת ותיראי כי תכזבי ואותי לא זכרת לא שמת על לבך הלא אני מחשה ומעלם ואותי לא תיראי׃

או התבוז לעתרת טובו ולחמלתו ולארך רוחו ולא תתבונן כי טובת האלהים תדריך אתך לתשובה׃

ובקשי לבבך הממאן לשוב תצבר לך עברה אל יום עברת האלהים ועת הגלות צדקת משפטו׃

ולא יאחר יהוה את אשר הבטיח כאשר יש חשבים אתה לאחור כי אך האריך אפו בעבורנו ולא יחפץ באבד איש כי אם בפנות כלם לתשובה׃

ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃

ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב׃

הנטע אזן הלא ישמע אם יצר עין הלא יביט׃

יהוה ידע מחשבות אדם כי המה הבל׃

לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה׃

הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו הן איים כדק יטול׃

כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו׃

ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם׃

לא על זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד׃

איש תוכחות מקשה ערף פתע ישבר ואין מרפא׃

]12-02[ אני את כל אשר אהב אוכיחם ואיסרם לכן תשקד ותשוב, הנני עמד לפתח ודפק והיה כי ישמע איש לקולי ופתח הפתח אבוא אליו לסעוד עמו והוא עמדי׃

שת עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך׃

כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע׃

נשבע יהוה בגאון יעקב אם אשכח לנצח כל מעשיהם׃

על כן אל תשפטו שפוט לפני העת עד כי יבוא האדון אשר גם יוציא לאור את תעלמות החשך ויגלה את עצת הלבבות ואז תהיה תהלה לכל איש מאת האלהים׃