וירם אלהים חץ פתאום היו מכותם׃

אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃

כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה׃

איש תוכחות מקשה ערף פתע ישבר ואין מרפא׃

רק השמרו לכם פן יכבד לבבכם בסבא ובשכרון ובדאגות המחיה ובא עליכם היום ההוא פתאם׃

כי בעת אמרם שלום ושלוה יבא עליהם השבר פתאם כחבלים על ההרה ולא יוכלו להמלט׃

בור כרה ויחפרהו ויפל בשחת יפעל׃

ישוב עמלו בראשו ועל קדקדו חמסו ירד׃

רשת הכינו לפעמי כפף נפשי כרו לפני שיחה נפלו בתוכה סלה׃

שמרני מידי פח יקשו לי ומקשות פעלי און׃

יפלו במכמריו רשעים יחד אנכי עד אעבור׃

עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך׃

ויאמר שאול אל דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן לך לאשה אך היה לי לבן חיל והלחם מלחמות יהוה ושאול אמר אל תהי ידי בו ותהי בו יד פלשתים׃

וידבקו פלשתים את שאול ואת בניו ויכו פלשתים את יהונתן ואת אבינדב ואת מלכי שוע בני שאול׃

ויאמר שאול לנשא כליו שלף חרבך ודקרני בה פן יבואו הערלים האלה ודקרני והתעללו בי ולא אבה נשא כליו כי ירא מאד ויקח שאול את החרב ויפל עליה׃

ואבוא עליו והוא יגע ורפה ידים והחרדתי אתו ונס כל העם אשר אתו והכיתי את המלך לבדו׃

ויישר הדבר בעיני אבשלם ובעיני כל זקני ישראל׃

ויאמר יואב לא כן אחילה לפניך ויקח שלשה שבטים בכפו ויתקעם בלב אבשלום עודנו חי בלב האלה׃

ויסבו עשרה נערים נשאי כלי יואב ויכו את אבשלום וימיתהו׃

ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי וחמת המלך שככה׃

וירא יהודה המסר אותו כי הרשיעהו וינחם וישב את שלשים הכסף אל הכהנים הגדולים והזקנים לאמר׃

וישלך את הכסף אל ההיכל ויפן וילך ויחנק׃