אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר׃

אני שלום וכי אדבר המה למלחמה׃

כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו׃

דברי פיו און ומרמה חדל להשכיל להיטיב׃

און יחשב על משכבו יתיצב על דרך לא טוב רע לא ימאס׃

וינקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי דברו הוות ומרמות כל היום יהגו׃

הוות תחשב לשונך כתער מלטש עשה רמיה׃

לירות במסתרים תם פתאם ירהו ולא ייראו׃

יחפשו עולת תמנו חפש מחפש וקרב איש ולב עמק׃

אשר חשבו רעות בלב כל יום יגורו מלחמות׃

שמרני יהוה מידי רשע מאיש חמסים תנצרני אשר חשבו לדחות פעמי׃

ואני ככבש אלוף יובל לטבוח ולא ידעתי כי עלי חשבו מחשבות נשחיתה עץ בלחמו ונכרתנו מארץ חיים ושמו לא יזכר עוד׃

אדין גבריא אלך אמרין די לא נהשכח לדניאל דנה כל עלא להן השכחנה עלוהי בדת אלהה׃

ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו׃

ועתה הודיעו אתם והסנהדרין את שר האלף ויורידהו מחר אליכם כאלו תחפצו לדרש היטב את ענינו ואנחנו נכונים להמיתו בטרם יקרב אליכם׃

ויפצרו בו וישאלו ממנו לעשות חסד עמהם להביאו ירושלים והמה מתנכלים אתו להמיתו בדרך׃

לא יצעק ולא ישא ולא ישמע בחוץ קולו׃

והפרושים כשמעם זאת אמרו זה איננו מגרש את השדים כי אם על ידי בעל זבוב שר השדים׃

אשר חטא לא עשה ולא מרמה בפיו׃

אשר שמע חרפתו ולא השיב נענה ולא גער כי אם מסר דינו לשפט צדק ואת חטאתנו הוא נשא בגויתו על העץ׃