אפפוני חבלי מות ומצרי שאול מצאוני צרה ויגון אמצא׃

כי אפפני משברי מות נחלי בליעל יבעתני׃

חבלי שאול סבני קדמני מקשי מות׃

ונבהלו צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל רעהו יתמהו פני להבים פניהם׃

נבזה וחדל אישים איש מכאבות וידוע חלי וכמסתר פנים ממנו נבזה ולא חשבנהו׃

אכן חלינו הוא נשא ומכאבינו סבלם ואנחנו חשבנהו נגוע מכה אלהים ומענה׃

ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי׃

וילך מעט האלה ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך׃

ויקח אתו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג׃

ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו׃

ואנחנו בלבבנו חרצנו לנו את המות למען לא נהיה בטחים בנפשנו כי אם באלהים המחיה את המתים׃

סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני׃

פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג׃

כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי׃

ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי׃

ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך׃

לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי׃

עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם׃

בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי׃

ויהי כראות פילטוס כי לא יועיל מאומה ורבתה עוד המהודה ויקח מים וירחץ את ידיו לעיני העם ויאמר נקי אנכי מדם הצדיק הזה אתם תראו׃

ויענו כל העם ויאמרו דמו עלינו ועל בנינו׃

והעברים גדפו אותו ויניעו את ראשם׃

וכן הלעיגו גם ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים לאמר׃

בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני׃

ותהם כל העיר וירץ העם ויקבץ ויאחזו את פולוס וימשכהו אל מחוץ למקדש ופתאם סגרו הדלתות׃