ואיבי חיים עצמו ורבו שנאי שקר׃

וידבר דוד ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אתו מכף כל איביו ומכף שאול׃

יצילני מאיבי עז משנאי כי אמצו ממני׃

ויען כי הילדים כלם יחדו בשר ודם אף הוא לבש בשר ודם כמוהם למען אשר יבטל על ידי המות את אשר לו ממשלת המות הוא השטן׃

ולהתיר את אלה אשר מאימת המות היו נתנים לעבדות כל ימי חייהם׃

ואיבי נתתה לי ערף ומשנאי אצמיתם׃

ישועו ואין מושיע על יהוה ולא ענם׃

חננני יהוה ראה עניי משנאי מרוממי משערי מות׃

ראה אויבי כי רבו ושנאת חמס שנאוני׃

רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב׃

אל יבשו בי קויך אדני יהוה צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל׃

מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי׃

ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי׃

ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר׃

הצילני מטיט ואל אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים׃

יהוה לי בעזרי ואני אראה בשנאי׃

אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי׃

ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃

כל עצמותי תאמרנה יהוה מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגזלו׃

סוף דבר אחי חזקו באדנינו ובעז גבורתו׃

כי לא עם בשר ודם מלחמתנו כי עם שרים ושליטים עם המשלים בחשכת העולם הזה עם הרוחות הרעות אשר במרומים׃