למנצח על יונת אלם רחקים לדוד מכתם באחז אתו פלשתים בגת חנני אלהים כי שאפני אנוש כל היום לחם ילחצני׃

שאפו שוררי כל היום כי רבים לחמים לי מרום׃

למנצח אל תשחת לדוד מכתם בברחו מפני שאול במערה חנני אלהים חנני כי בך חסיה נפשי ובצל כנפיך אחסה עד יעבר הוות׃

ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך׃

אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה׃

ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃

והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃

תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃

כל היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני׃

זכר אדני חרפת עבדיך שאתי בחיקי כל רבים עמים׃

אשר חרפו אויביך יהוה אשר חרפו עקבות משיחך׃

ויאמר לפני אחיו וחיל שמרון ויאמר מה היהודים האמללים עשים היעזבו להם היזבחו היכלו ביום היחיו את האבנים מערמות העפר והמה שרופות׃

שמע אלהינו כי היינו בוזה והשב חרפתם אל ראשם ותנם לבזה בארץ שביה׃

נבזה וחדל אישים איש מכאבות וידוע חלי וכמסתר פנים ממנו נבזה ולא חשבנהו׃

וישמעו כל זאת גם הפרושים אשר הם אהבי כסף וילעגו לו׃

והעם עמד שם וראה וילעגו לו השרים לאמר את אחרים הושיע יושע נא את נפשו אם הוא המשיח בחיר האלהים׃