ידיך עשוני ויכוננוני הבינני ואלמדה מצותיך׃

ראשית חכמה יראת יהוה שכל טוב לכל עשיהם תהלתו עמדת לעד׃

ויאמר לאדם הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה׃

אז תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא׃

כי יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה׃

האיש החפץ לעשות רצונו ידע לקחי אם מאת אלהים הוא ואם מנפשי אדבר׃

ואיש מכם כי יחסר חכמה יבקשנה מאלהים הנותן לכל בנדיבה ובאין גערה ותנתן לו׃

מי בכם חכם ונבון יראה בדרכו הטובה את מעשיו בענות החכמה׃

אין זאת החכמה הירדת ממעל כי אם חכמת אדמה היא וחכמת היצר והשדים׃

אבל החכמה אשר ממעל בראשונה צנועה היא אף אהבת שלום ומכרעת לכף זכות ואיננה עמדת על דעתה ומלאה רחמים ופרי טוב בלא לב ולב ובלי חנפה׃

ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה׃

לכן מי אשר יפר אחת מן המצות הקטנות האלה וכן ילמד את בני האדם קטון יקרא במלכות השמים ואשר יעשה וילמד אותן הוא גדול יקרא במלכות השמים׃

לכן כל השמע את דברי אלה ועשה אתם אדמהו לאיש חכם אשר בנה את ביתו על הסלע׃

אבל המשקיף בתורה השלמה תורת החרות ומחזיק בה אשר איננו שמע ושכח כי אם עשה בפעל אשרי האיש ההוא במעשהו׃

הן בקימכם את המצוה המלכת על כלן כפי הכתוב ואהבת לרעך כמוך תיטיבו לעשות׃

כי איש אשר יקים את כל התורה ונכשל בדבר אחד הוא אשם אשם בכלם׃

כן דברו וכן עשו כאנשים העתידים להשפט על פי תורת החרות׃

אחי אל תחרפו איש את רעהו המחרף את רעהו ודן את אחיו הוא מחרף את התורה ודן את התורה ואם תדין את התורה אינך עשה התורה כי אם שפטה׃

בכל לבי דרשתיך אל תשגני ממצותיך׃

חליתי פניך בכל לב חנני כאמרתך׃

טפלו עלי שקר זדים אני בכל לב אצר פקודיך׃