כי תנוח יד יהוה בהר הזה ונדוש מואב תחתיו כהדוש מתבן במי מדמנה׃

פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי׃

ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם ביום אשר אני עשה אמר יהוה צבאות׃

ונפלו לפי חרב והגלו אל כל הגוים וירושלים תרמס ברגלי גוים עד כי ימלאו עתות הגוים׃

ותדרך הגת מחוץ לעיר ויצא דם מן הגת עד רסני הסוסים דרך אלף ושש מאות ריס׃

בכל לבי דרשתיך אל תשגני ממצותיך׃

גערת זדים ארורים השגים ממצותיך׃

ארבעים שנה אקוט בדור ואמר עם תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי׃

דרך שקר הסר ממני ותורתך חנני׃

ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו׃

ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו׃

ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה׃

רעה אפר לב הותל הטהו ולא יציל את נפשו ולא יאמר הלוא שקר בימיני׃

אשר תסורו מדרכיכם הראשנים ותפשטו את האדם הישן הנשחת בתאות התרמית׃

אל ישיא איש אתכם בדברי ריק כי בגלל אלה חרון אלהים בא על בני המרי׃

את אשר יבוא כחזקת השטן ברב כח ובאתות ובמופתי שקר׃

ובעבור זאת ישלח להם האלהים מדוחי שוא להאמין בשקר׃

ואנשים רעים וקסמים יוסיפו סרה מתעים ונתעים׃

לא כתבתי אליכם יען כי לא ידעתם את האמת אך יען כי ידעתם אתה ואשר כל כזב איננו מן האמת׃

ואור נר לא יאיר לך עוד וקול חתן וקול כלה לא ישמע בך עוד כי כנעניך היו נכבדי ארץ ובכשפיך תעו כל הגוים׃