מכל צררי הייתי חרפה ולשכני מאד ופחד למידעי ראי בחוץ נדדו ממני׃

כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו׃

ובצלעי שמחו ונאספו נאספו עלי נכים ולא ידעתי קרעו ולא דמו׃

בחנפי לעגי מעוג חרק עלי שנימו׃

כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃

ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל׃

כי גם המשיח לא בקש הנאת עצמו אלא ככתוב חרפות חורפיך נפלו עלי׃

ונביטה אל ישוע ראש האמונה ומשלימה אשר בעד השמחה השמורה לו סבל את הצלב ויבז החרפה וישב לימין כסא האלהים׃

לכן נצאה נא אליו אל מחוץ למחנה ונשא את חרפתו׃

ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם׃

כל ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש׃

גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי׃

זה הדבר אשר דבר יהוה עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון אחריך ראש הניעה בת ירושלם׃

והעברים גדפו אותו ויניעו את ראשם׃

ויאמרו אתה ההרס את ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן האלהים אתה רדה מן הצלב׃