כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו׃

תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה ובוז׃

אשר שננו כחרב לשונם דרכו חצם דבר מר׃

לירות במסתרים תם פתאם ירהו ולא ייראו׃

שננו לשונם כמו נחש חמת עכשוב תחת שפתימו סלה׃

ויאמר אליו אבשלום ראה דברך טובים ונכחים ושמע אין לך מאת המלך׃

והיה בקרב איש להשתחות לו ושלח את ידו והחזיק לו ונשק לו׃

ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך אלכה נא ואשלם את נדרי אשר נדרתי ליהוה בחברון׃

ויאמר אחיתפל אל אבשלם אבחרה נא שנים עשר אלף איש ואקומה וארדפה אחרי דוד הלילה׃

לב צדיק יהגה לענות ופי רשעים יביע רעות׃

והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו׃

ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים׃

מה יתן לך ומה יסיף לך לשון רמיה׃

עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם נקי׃

שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר׃

וידרכו את לשונם קשתם שקר ולא לאמונה גברו בארץ כי מרעה אל רעה יצאו ואתי לא ידעו נאם יהוה׃

ואיש ברעהו יהתלו ואמת לא ידברו למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו׃

ויעמידו עדי שקר אשר אמרו האיש הזה איננו חדל מהטיח דברים נגד מקום הקדש הזה ונגד התורה׃