אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות אך סוררים שכנו צחיחה׃

עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם ואף סוררים לשכן יה אלהים׃

פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם׃

והמה מרו ועצבו את רוח קדשו ויהפך להם לאויב הוא נלחם בם׃

ויזכר ימי עולם משה עמו איה המעלם מים את רעי צאנו איה השם בקרבו את רוח קדשו׃

מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו׃

נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים׃

שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו׃

על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו׃

בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃

מקימי מעפר דל מאשפת ירים אביון׃

מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה הללו יה׃

גם עדתיך שעשעי אנשי עצתי׃

ויחר אף יהוה באמציהו וישלח אליו נביא ויאמר לו למה דרשת את אלהי העם אשר לא הצילו את עמם מידך׃

ויהי בדברו אליו ויאמר לו הליועץ למלך נתנוך חדל לך למה יכוך ויחדל הנביא ויאמר ידעתי כי יעץ אלהים להשחיתך כי עשית זאת ולא שמעת לעצתי׃

וידבר יהוה אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו׃

ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם׃

לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי׃

ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃

שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אמללה׃

יהוה מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם׃

האמרים ימהר יחישה מעשהו למען נראה ותקרב ותבואה עצת קדוש ישראל ונדעה׃

הדבר אשר דברת אלינו בשם יהוה איננו שמעים אליך׃

אך הפרושים ובעלי התורה נאצו את עצת האלהים על נפשם ולא נטבלו על ידו׃

וישמעו כל זאת גם הפרושים אשר הם אהבי כסף וילעגו לו׃

כי לא כחדתי מהגיד לכם את עצת האלהים כלה׃

וכאשר מאסו להשיג האלהים בדעת נתנם האלהים בידי דעה נמאסה לעשות את אשר לא יתכן׃