תערך לפני שלחן נגד צררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה׃

ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים׃

תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃

לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל׃

ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב יהוה על דגן ועל תירש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר והיתה נפשם כגן רוה ולא יוסיפו לדאבה עוד׃

יהוה צבאות יגן עליהם ואכלו וכבשו אבני קלע ושתו המו כמו יין ומלאו כמזרק כזויות מזבח׃

כי מה טובו ומה יפיו דגן בחורים ותירוש ינובב בתלות׃

ויקח את הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם׃

ואל תשתכרו מיין המביא לידי פריצות כי אם המלאו ברוח׃

ותרם כראים קרני בלתי בשמן רענן׃

זיתים יהיו לך בכל גבולך ושמן לא תסוך כי ישל זיתך׃

ויאמר להם הזית החדלתי את דשני אשר בי יכבדו אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים׃

מי כהחכם ומי יודע פשר דבר חכמת אדם תאיר פניו ועז פניו ישנא׃

לך אכל בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלהים את מעשיך׃

ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דדיך מיין׃

משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך׃

אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך׃

ואתם המשחה לכם מאת הקדוש וידעתם הכל׃

ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שבר׃

בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו׃

ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם׃

כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים׃

ויאמר אלי בן אדם הנני שבר מטה לחם בירושלם ואכלו לחם במשקל ובדאגה ומים במשורה ובשממון ישתו׃

בשלחי את חצי הרעב הרעים בהם אשר היו למשחית אשר אשלח אותם לשחתכם ורעב אסף עליכם ושברתי לכם מטה לחם׃

בן אדם ארץ כי תחטא לי למעל מעל ונטיתי ידי עליה ושברתי לה מטה לחם והשלחתי בה רעב והכרתי ממנה אדם ובהמה׃