וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ׃

כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח׃

העזבים ארחות ישר ללכת בדרכי חשך׃

אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם׃

הוי החקקים חקקי און ומכתבים עמל כתבו׃

העמיקו שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאתם׃

שד ושבר במסלותם׃

מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבתיך׃

איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת׃

ארח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה׃

אל תקנא באנשי רעה ואל תתאו להיות אתם׃

והיה כנור ונבל תף וחליל ויין משתיהם ואת פעל יהוה לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו׃

יהוה רמה ידך בל יחזיון יחזו ויבשו קנאת עם אף אש צריך תאכלם׃

כי אמרתם כרתנו ברית את מות ועם שאול עשינו חזה שיט שוטף כי עבר לא יבואנו כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו׃

וישפך עליו חמה אפו ועזוז מלחמה ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב׃

מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם׃

משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו׃

ויצאו השדה ויבצרו את כרמיהם וידרכו ויעשו הלולים ויבאו בית אלהיהם ויאכלו וישתו ויקללו את אבימלך׃

ויאמר אליו זבל איה אפוא פיך אשר תאמר מי אבימלך כי נעבדנו הלא זה העם אשר מאסתה בו צא נא עתה והלחם בו׃

וילך המלך ואנשיו ירושלם אל היבסי יושב הארץ ויאמר לדוד לאמר לא תבוא הנה כי אם הסירך העורים והפסחים לאמר לא יבוא דוד הנה׃

וישלח אליו בן הדד ויאמר כה יעשון לי אלהים וכה יוספו אם ישפק עפר שמרון לשעלים לכל העם אשר ברגלי׃

ויען מלך ישראל ויאמר דברו אל יתהלל חגר כמפתח׃

והנה נביא אחד נגש אל אחאב מלך ישראל ויאמר כה אמר יהוה הראית את כל ההמון הגדול הזה הנני נתנו בידך היום וידעת כי אני יהוה׃