זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני׃

זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם׃

הן אני כפיך לאל מחמר קרצתי גם אני׃

וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃

בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב׃

ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר׃

וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה׃

אבל יש לנו האוצר הזה בכלי חרש למען אשר תהיה הגבורה היתרה לאלהים ולא מאתנו׃

הן ידענו כי בהרס בית אהלנו אשר בארץ יש לנו בנין מאת האלהים בית אשר איננו מעשה ידים והוא לעולם בשמים׃

והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃

כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃

בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם סלה׃

זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף׃

כי כלינו באפך ובחמתך נבהלנו׃

אנוש כחציר ימיו כציץ השדה כן יציץ׃

כי רוח עברה בו ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו׃

תצא רוחו ישב לאדמתו ביום ההוא אבדו עשתנתיו׃

כי כל בשר חציר וכל כבוד איש כציץ השדה יבש חציר נבל ציץ׃