נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך׃

יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור׃

שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אמללה׃

והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחות לו לאגורת כסף וככר לחם ואמר ספחני נא אל אחת הכהנות לאכל פת לחם׃

כפירים רשו ורעבו ודרשי יהוה לא יחסרו כל טוב׃

ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם׃

אם לא ישוב חרבו ילטוש קשתו דרך ויכוננה׃

הנה יחבל און והרה עמל וילד שקר׃

כי בעת אמרם שלום ושלוה יבא עליהם השבר פתאם כחבלים על ההרה ולא יוכלו להמלט׃

ובדברי בדוי יעשו אתכם למחסר להם למען בצע בצע אשר משפטם מעולם לא יתמהמה ושברם לא ינום׃