ומני שים טעם די כל אנש די יהשנא פתגמא דנה יתנסח אע מן ביתה וזקיף יתמחא עלהי וביתה נולו יתעבד על דנה׃

ענה נבוכדנצר ואמר בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו די שלח מלאכה ושיזב לעבדוהי די התרחצו עלוהי ומלת מלכא שניו ויהבו גשמיהון די לא יפלחון ולא יסגדון לכל אלה להן לאלההון׃

ומני שים טעם די כל עם אמה ולשן די יאמר שלה על אלההון די שדרך מישך ועבד נגוא הדמין יתעבד וביתה נולי ישתוה כל קבל די לא איתי אלה אחרן די יכל להצלה כדנה׃

מן קדמי שים טעם די בכל שלטן מלכותי להון זאעין ודחלין מן קדם אלהה די דניאל די הוא אלהא חיא וקים לעלמין ומלכותה די לא תתחבל ושלטנה עד סופא׃

גם ביהודה היתה יד האלהים לתת להם לב אחד לעשות מצות המלך והשרים בדבר יהוה׃

ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם׃

אם בגפו יבא בגפו יצא אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו׃

ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי׃

וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים׃

ואם לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה לה׃

ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף׃

ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה׃

ומכה אביו ואמו מות יומת׃

ומקלל אביו ואמו מות יומת׃

אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא׃

אך אם יום או יומים יעמד לא יקם כי כספו הוא׃

וידבר יהוה אל משה לאמר׃

ואני אתן את פני באיש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו כי מזרעו נתן למלך למען טמא את מקדשי ולחלל את שם קדשי׃

ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אתו ואת כל הזנים אחריו לזנות אחרי המלך מקרב עמם׃

והתקדשתם והייתם קדשים כי אני יהוה אלהיכם׃

כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת אביו ואמו קלל דמיו בו׃

ואיש אשר ישכב את אשת אביו ערות אביו גלה מות יומתו שניהם דמיהם בם׃

ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם׃

ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת ואת הבהמה תהרגו׃

ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחתו גלה עונו ישא׃

וערות אחות אמך ואחות אביך לא תגלה כי את שארו הערה עונם ישאו׃

ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה הוא ערות אחיו גלה ערירים יהיו׃

ולא תלכו בחקת הגוי אשר אני משלח מפניכם כי את כל אלה עשו ואקץ בם׃

והבדלתם בין הבהמה הטהרה לטמאה ובין העוף הטמא לטהר ולא תשקצו את נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמא׃

ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעני מות יומתו באבן ירגמו אתם דמיהם בם׃

כי יקום בקרבך נביא או חלם חלום ונתן אליך אות או מופת׃

לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא כי מנסה יהוה אלהיכם אתכם לדעת הישכם אהבים את יהוה אלהיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם׃

והנביא ההוא או חלם החלום ההוא יומת כי דבר סרה על יהוה אלהיכם המוציא אתכם מארץ מצרים והפדך מבית עבדים להדיחך מן הדרך אשר צוך יהוה אלהיך ללכת בה ובערת הרע מקרבך׃

מאלהי העמים אשר סביבתיכם הקרבים אליך או הרחקים ממך מקצה הארץ ועד קצה הארץ׃

כי הרג תהרגנו ידך תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרנה׃

וכל ישראל ישמעו ויראון ולא יוספו לעשות כדבר הרע הזה בקרבך׃

יצאו אנשים בני בליעל מקרבך וידיחו את ישבי עירם לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעתם׃

הכה תכה את ישבי העיר ההוא לפי חרב החרם אתה ואת כל אשר בה ואת בהמתה לפי חרב׃

ולא ידבק בידך מאומה מן החרם למען ישוב יהוה מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבתיך׃

גם אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה׃